החלטה בתיק ב"ל 35833-09-12

1. ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.8.12 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה כי למערער נכות בשיעור 19% החל מיום 25.9.05, בגין תאונה מיום 18.9.05.

2. החלטת הוועדה ניתנה בעקבות פסק דין מיום 31.1.12 בתיק ב"ל 49479-06-11, בו נקבע, כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול בשנית את נכותו של המערער בגין הפגיעה בגבו.

בנוסף תשקול הועדה קביעת נכויות זמניות.

הועדה תבצע בדיקה קלינית נוספת של המערער.

הועדה תנמק החלטתה.

המערער וב"כ יוזמנו לדיון בפני הועדה".

3. הערעור נשוא הליך זה נסוב על שאלת מועד תחולת הנכות שנקבעה, כמו גם על היעדר קביעת נכויות זמניות.

4. בדיון אשר נערך ביום 30.1.13, הוגשה הסכמה חלקית בין הצדדים לפיה יושב עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול מחדש את תאריך תחילת הנכות, בשים לב לכך שתאריך הפגיעה הינו מיום 18.9.05, בדיקת ה- MRI הינה מיום 25.7.10, ובדיקת ה- CT הינה מיום 26.5.10.

5. המחלוקת שנותרה להכרעה הינה האם נפל פגם בהחלטת הוועדה בנוגע לנושא פסיקת נכויות זמניות.

6. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיו העיקריות של המערער, הינן כדלהלן:

                                 א.         עיקר הנזק של המערער התגבש מספר שנים לאחר התאונה. בשנת 2010 שהה המערער בתקופות ממושכות של אי כושר כתוצאה מהתאונה, וטופל בטיפולים אינטנסיביים.

                                  ב.         הוועדה טעתה טעות משפטית שעה שלא העניקה נכויות זמניות לתקופת אי הכושר המאוחרת.

                                  ג.          לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין תקופת אי הכושר המאוחרת והניתוח שנאלץ המערער לעבור עקב פגיעתו. הוועדה לא קבעה כי למערער מצב רפואי קודם ולפיכך לא ניתן לשלול את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לאי הכושר.

                                  ד.         בידי הוועדה לא היה צילום הדמיה ממועד התאונה, אשר יכול לתמוך בקביעה בדבר שינויים ניווניים בשנת 2010.

                                 ה.         הוועדה מוסכמת לקבוע נכות זמנית ואינה כבולה לסעיפי מבחני הנכות.

7. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

                                 א.         הוועדה התייחסה באופן מפורט ומנומק לתעודות הרפואיות שהציג המערער, משנת 2010 ולמסמכים שהוצגו בפניה. כן התייחסה הוועדה לחו"ד ד"ר קמחין מטעם המערער.

                                  ב.         הוועדה הסבירה כי ההתקפים שעבר המערער בשנת 2010 הינם תולדה של שינויים ניווניים של עמוד השדרה, אשר תוארו כהיצרות קלה של התעלה. מבחינה רפואית סברה הוועדה כי השינויים אינם קשורים לתאונה.